מאת : רוסנה ברגוף
העובר גדל ברחמה של האישה, היא זאת שגופה משתנה והיא צריכה להתמודד עם בחילות, עייפות ובהמשך גם עם צירים ולידה. אז איפה נמצא הגבר בתהליך הזה?
ההיריון יכול להיות גם תהליך זוגי, כאשר הגברים לא רק תומכים אלא גם חווים שינויים בעצמם. חשוב להכיר בתהליך העובר על הגבר ולהבינו, כדי לאפשר שיתוף פעולה זוגי. גברים רבים מתקשים לחלוק חוויות ורגשות שלהם, וכך אנחנו עשויות לשכוח שההריון משפיע גם עליהם. מתן לגיטימציה לרגשותיו וחששותיו של הגבר לצד השינוי הפיסי והנפשי שחווה בת זוגתו בהיריון, יכול להפוך את התהליך לזוגי, מקרב ומחזק.
אחרי ההתרגשות והשמחה הראשונית, מתחיל מסע אל הלא נודע. באופן טבעי עולות הרבה שאלות וחששות: איך בת זוגו תרגיש, איך היא תיראה, איזה בדיקות צפויות ומה יתגלה, חשש לעובר לא בריא, חשש לחיי האישה, מה יקרה לסקס ולזוגיות אחרי הלידה, איזה אבא הוא יהיה, מתי הוא יצליח לישון…
אורן רוזנשטיין, בספרו "מזל טוב – אתה בהיריון", נוגע בהומור בקשיים הפיסיים והרגשיים, בהם נתקל הגבר במהלך ההיריון: ההתחברות לעובר, הפחד מפני השינוי הבלתי הפיך בחיים, הצורך לתפקד בזמן שאין לו בעצם מושג איך צריך לתפקד, ומה מצפים ממנו. למשל, כיצד מתמודדים עם אישה ,שמצפה שהגבר יבין אותה מבלי שהיא תסביר מה היא רוצה?
צורת ההתמודדות של הגבר עם ההריון וכל מה שהוא מעלה, תלויה באישיותו, ביכולת שלו להתחבר לרגשות ולבטא אותם, בקשר עם האישה ובעוד תחומים. חששות וחוסר הבהירות לגבי תפקיד הגבר בתהליך, עשויות להוביל לדכדוך ואף לדיכאון. לעתים החששות וההתרגשות מתורגמים לרצון לגונן על האישה. חלק מהאבות לעתיד מגלים אמפטיה, רצון להשקיע באישה ובתינוק ואצל חלק מהאבות מתגלה קנאה באשה ובעובר.
בנוסף לשינויים הרגשיים, חוקרים טוענים כי עד 60% מהגברים חווים גם שינויים פיזיים כלשהם במהלך ההיריון של בנות זוגם: השמנה, צרבות, כאבי גב, עייפות, בחילות, כאבי ראש ועוד. יתכן שמדובר בהזדהות הגברים עם בנות זוגם ויתכן גם כי זוהי דרכם להתמודד עם העובדה שחייהם עומדים להשתנות באופן טוטאלי.
מה קורה בתרבויות אחרות?
לאורך ההיסטוריה התקיימו טקסים מיוחדים בשם 'קובאד' בחברות שונות כגון יוון העתיקה, תאילנד, ושבטים רבים בצפון ודרום אמריקה. מקור המונח קובאד הוא בביטוי הצרפתי couver שמשמעו "לבקוע" והוא ניתן על ידי האנתרופולוג טיילור. מדובר בטקס אבהות לגברים שנשותיהם עמדו ללדת. בטקס זה, שבוצע לקראת הלידה, התבקש האב לשכב במיטה בזמן הלידה ואפילו לחקות את הצירים. בפפואה שבגיניאה החדשה, למשל, כשהאם עמדה ללדת, האב בנה בקתה מחוץ לכפר, שכב בה וחיקה את הצירים. לאחר הלידה הוא נתמך וטופל על ידי נשים מהשבט. אנתרופולוגים ופסיכולוגים מסבירים שטקסים אלה נועדו להרחיק את הרוחות הרעות מהאם והתינוק, לחזק את הקשר בין האב לתינוק, לאשר ולהכיר במקומו של האב ולרכך את חרדותיו.
סנדרום קובאד
בחברה המערבית החל להופיע סינדרום הקובאד, שהוא סינדרום פסיכוסומאטי שמשפיע על בין 10 ל50 אחוזים מהגברים אשר בת זוגתם בהריון. גברים אלו מפתחים ללא סיבה רפואית נראית לעין, תסמינים "דמויי" הריון, כגון: עלייה במשקל, בעיות נשימה, בחילות, שינויים בתאבון, צרבות, טחורים, כאבי בטן, גודש ונפיחות ועוד. יש המפתחים תסמינים פסיכולוגיים כמו קשיי שינה, חרדה, דיכאון או חשק מיני ירוד. בדרך כלל, התסמינים מופיעים בשליש הראשון להריון, נרגעים בשני, מופיעים שוב בשליש ונעלמים לאחר הלידה. שכיחות תופעה זו עלתה בשלושים השנים האחרונות בארצות המערב.
מה ניתן לעשות?
בחברה שלנו לא מתקיימים טקסי קובאר העוזרים להפיג את המתח לקראת הלידה, לכן על הגבר למצוא דרכים אחרות לרכך את החרדות: מומלץ לשוחח על הרגשות והתחושות העולות בזמן ההיריון עם בת הזוג, עם חברים, או במפגשי תמיכה לגברים. כמו כן, מומלץ לעסוק בפעילות ספורטיבית, יוגה או מדיטציה, להקפיד על תזונה נכונה, הרגלי שינה טובים ואורח חיים בריא באופן כללי. דרך נוספת לחוש יותר בשליטה היא באמצעות רכישת ידע – לקרוא ספרים על הריון, לידה וגם על לימודי חינוך ובריאות תינוקות. ממש כפי שמומלץ לעשות קורס פסיכומטרי לפני המבחן הגדול, כך גם ללידה ולהורות כדאי להגיע מוכנים.
אם הניסיונות להתמודד באופן עצמאי עם התסמינים אינם יעילים, מומלץ לפנות לקבלת טיפול מקצועי.
חלק מהגברים שבת זוגם בהריון, נאלצים לפתח כאבי בטן ובחילות על מנת לקבל מהסביבה את ההכרה שגם הם חלק מהתהליך. אם את בת זוג לגבר כזה, פשוט העניקי לו את ההכרה שהוא זקוק לה, זה עשוי להטיב איתו ואת תרוויחי שותף מלא לגידול הילד.