צעדים ראשונים בעיתונות הדפסה דוא

mako 23/10

מתנות חינם: כך תשיגו מוצרי תינוקות אחרי הלידה/ mako 23/10/11

לגדל ילדים, כמה מפתיע, זה עסק לא זול. אבל מסתבר שאחרי הלידה אתם יכולים לחסוך הרבה כסף. והכוונה היא לא לשלם פחות, אלא לא לשלם בכלל. איך? מדוגמיות שישלחו לכם ועד חבילות לידה שוות במיוחד של קופות החולים; יצאנו לחפש מוצרי תינוקות בחינם וחזרנו עם שלל 

רוני שגב זכריה | דנה בן שלומי | 9 חודשים | פורסם 23/10/11 09:56

שירות אישי אחרי הלידה: להזמין את היריד הביתה 

אם נבצר מכם להגיע לירידים השונים, בגלל שמירת הריון, עבודה תובענית או סתם אנטיפתיות בסיסית, אל תוותרו על זכותכם הלגיטימית לקבל מתנות.

לפחות חברה אחת, צעדים ראשונים, הבינה את הפוטנציאל הגלום בהריוניות עצלות, אבות עייפים ובאמהות אחרי לידה ומציעה ביקורי בית – חינם, כן? - של מדריכות מנוסות.

במסגרת הפגישה אפשר לקבל הסברים על החתלה, האכלה וגזים, והכי חשוב, הדבר שלשמו התכנסנו: מתנות.

למעשה מדובר בסוג של דולה פוסט פארטום (דולה מלווה אחרי הלידה) במימון של חברות מסחריות, שבונות על זה שההסבר המעשיר של המדריכה, בצירוף העובדה שהיא זו שהושיטה לכם את הבקבוק/מוצץ/שמפו שלהן, ישכנעו אתכם שזו הבחירה האולטימטיבית עבורכם.

במקרה הזה, אומנם תצטרכו להירשם באתר, בחינם כמובן, אבל תוכלו ליהנות מהשירות, מהעצות שכל כך נחוצות בימים הראשונים וכמובן גם משלל המתנות שתקבלו.  

NRG 2/10/11

מצא את ההבדל: איך מתמודדות יולדות ממגזרים שונים עם האימהות?  

לא פשוט להיות אם טריה, אך כשמדובר בנשים ממגזרים שונים, קיים שוני רב בדרך ההתמודדות עם התפקיד החדש. יועצות "צעדים ראשונים" עזרו לנו לברר את הסוגיה

יערה רובינזון | 2/10/2011 8:20

תגיות: תינוקות, יולדות,טיפת חלב,צעדים ראשונים

"לפני שנתיים הגעתי לבית בראשון לציון. את הדלת פתחה לי אם המשפחה, דמעות בעיניה והיא צועקת "הרגתי את הילד!". מאוד נלחצתי כמובן, עד שבסוף התברר שהיולדת הטרייה פשוט נתנה לתינוק שלה תחליף חלב שלב 2 במקום שלב 1". מספרת כוכבית דוידיאן, אם לשלישייה, ונציגת הדרכה בחברת "צעדים ראשונים", על עבודתה כיועצת לנשים לאחר לידה.

הימים הראשונים לאחר הלידה, הם לרוב הקשים ביותר להורים הטריים מבחינת הטיפול ברך הנולד. מה קורה כשהמוצץ נופל, עד מתי כדאי להניק, ותור מי לקום כשהתינוקת תבכה הלילה, הן רק מעט מהשאלות שעולות בכל רגע נתון.

היחס לטיפול ברך הנולד משתנה בין הורה להורה. יש אמהות שיגיבו בהיסטריה אם כלב יתקרב לתינוק שלהן ויש כאלה שיתנו לחתול ללקק לתינוקת את כף הרגל. גם אם קיימת הסכמה לגבי מספר ערכים בסיסיים, קיימים לא מעט הבדלים ביחסן של יולדות שונות לטיפול בתינוק שלהן, הנובעים בעיקר מהחברה הסובבת אותן.

ב"צעדים ראשונים", חברה שמתמחה בפעילות הסברתית ליולדות, מתמודדים עם השוני הזה ופונים לכל אחד מבני המגזרים בחברה הישראלית – החילוני, החרדי והערבי – בדרך אחרת. הפעילות נעשית ללא תשלום ומתאפשרת בזכות חסויות מחברות מקצועיות שמעניקות את השירות כשי לידה לאם הטרייה.

"אנחנו פוגשים 25 אלף נשים מדי שנה, בעיקר יולדות שילדו בפעם הראשונה. המפגש מתקיים ארבעה שבועות לפני הלידה ועד חצי שנה אחריה. חשוב להבין שלנשים אין תמיד אמא או סבתא שנמצאת ליד ולכן רובן צמאות לידע בנושא. במהלך המפגש הנציגות שלנו נותנות ליולדות טיפים ועצות בנוגע לכל מה שקשור לרך הנולד" מסבירה תמי הלוי, שהקימה את החברה לפני חמש שנים, יחד עם בעלה עודד.


 

אז מה ההבדלים הבולטים בין המגזרים השונים?

כוכבית דוידיאן: בביקור עצמו הנשים החרדיות יותר שקטות. הן פותחות לי את הדלת בדרך כלל מאופרות ולבושות טיפ טופ, לעומת החילוניות שפותחות את הדלת לבושות בפיג'מה. לעומת החילוניות ששואלות המון שאלות, במגזר החרדי האינפורמציה שאני מביאה איתי מספיקה בהחלט.

כשאני מגיעה לאמא חילונית בפעם הראשונה, היא לא מבדילה בין הידיים לרגליים. לחרדיות, גם אם

מדובר בילד ראשון, יש ניסיון קודם בטיפול באחים ובאחיות, לכן הן פחות אבודות.

בנוסף, האמהות החילוניות ממש "גרות" באינטרנט. זה משהו שלא קיים במגזר החרדי, שם הנשים נשענות על המלצות של האמא או החברה. הן פחות מעודכנות ופחות נגררות אחרי טרנדים. זאת הסיבה שרואים אצלן הרבה מוטיבים חוזרים: אותם מוצרים, בקבוקים, סבונים, וכו'".

האם נהוג לשתף את האמהות של היולדות במפגשים? עד כמה מורגשת המשפחה הנרחבת?


דוידיאן: "במפגשים עם אימהות חרדיות, לא נתקלתי עדיין בנוכחותן של הסבתות. אלא אם כן מדובר בפגישה שהתקיימה בימים הראשונים. זה נובע בעיקר מהעובדה שבמגזר זה הסבתא עדיין מתפקדת בביתה כאם במשרה מלאה. 

יצא לי להתקל ביותר מתינוק אחד שהיולדת העידה עליו שהוא התינוק של אמא שלה. כשהסבתא עסוקה בלגדל תינוקות אין לה זמן להיות סבתא. מנגד, הרבה זוגות חילוניים גרים אצל ההורים באופן קבוע גם אחרי הלידה, כך שהסבתות ללא ספק מורגשות יותר אצלם".

 

כל אם מגיבה אחרת לסוגיות שעולות בטיפול בתינוק. צילום ארכיון: רענן כהן

לגדול לתוך תרבות

במגזר הערבי, כפי שמעידה סאוסן אבוריא, נציגה ב"צעדים ראשונים" ואמא לילד בן שנתיים מסחנין, התינוק זוכה לחיבוק אוהב מכל המשפחה המורחבת והכפר.

אבוריא: "במגזר הערבי, מפגש עם אישה לאחר לידה זה כמו חג. היולדת הערבייה סומכת מאוד על אמא שלה, חמותה, אחותה, או השכנה. לרוב אני מעבירה את הסדנה מול כולן כי מבחינת היולדת, הן מאגר הידע שלה וכך היא מרגישה יותר בנוח.

הסבתות מאוד מתערבות בגידול הילדים במגזר הערבי. לרוב זה טוב, מבחינת מעגל התמיכה הרחב שיש לאם, אבל לפעמים זה עלול לפגום בחוויית האימהות. יש למשל נשים שלא רוחצות את התינוק שלהם כי הסבתא עוזרת בהכל. אני גם רואה את זה המון בתחום תחליפי חלב. האם החדשה תתייעץ עם אמא שלה או עם אחותה לגבי סוג התחליף ואפילו אם הוא לא מתאים לתינוק, כי יש לו רגישות או עצירות, היא תתעקש להמשיך להשתמש בו כי קיבלה עליו המלצה. הניסיון נחשב יותר מבחינתן ממידע של איש מקצוע".

מה היחס להנקה בקרב האמהות החדשות?


אבוריא: "ההנקה היא משהו מאוד בסיסי במגזר הערבי. אצל המוסלמים נאמר בקוראן שצריך להניק שנתיים כך שאם שלא מניקה נחשבת לא נורמלית. לפעמים אני רואה אמא שלא מייצרת חלב שמתעקשת להניק כדי שלא יגידו שהיא אמא רעה. עדיין יש פחד מתגובת החברה. רק בשפרעם ובסכנין, שם יש הרבה נשים נוצריות, אני רואה פחות הקפדה על הנקה. הנוצריות יותר חופשיות כך שאפשר למצוא אצלן גם אמהות עובדות שמוותרות על ההנקה ונותנות תחליף".

דוידיאן: "אצל החרדיות אחוז המניקות גבוה מאוד, כמעט 90%, בעוד שבמגזר החילוני הרבה פחות נשים מניקות בכלל, או כאלה שמפסיקות ברגע שנגמרת חופשת הלידה, כך שלאבא יש תפקיד חשוב בגידול הילדים אצל החילונים".

ומהו באמת המקום שתופס האבא במגזרים השונים?

דוידיאן: "אין ספק שהאבא הרבה יותר מעורב במגזר החילוני מאשר במגזר החרדי. ברוב המפגשים עם חילוניים האבא משתתף בפגישה, שואל שאלות ומאוד מעורב, בעוד שאצל החרדים הוא רק נותן את הרשות לעבור את הסף.

לחרדיות יש סדר יום מאוד מסודר כי הן מאוד עסוקות. הן מפרנסות את הבית כשהבעל בכולל וכשהן חוזרות מהעבודה הן ממשיכות לעבוד - מכינות את ארוחת הצהריים לכל המשפחה. זה נשמע בלתי אפשרי אמנם אבל מסתבר שזה משהו שהן גדלות לתוכו".

אבוריא: "אני נפגשת מדי פעם גם עם האבות, אבל בדרך כלל הם נשארים מחוץ לעניין. לרוב האמא לא נותנת לאבא להתערב ומתייחסת אליו כאל גורם חיצוני. הגעתי לאישה שהייתה בדיכאון אחרי לידה ואפילו בזה לא שיתפה את בעלה.

מבחינתה של האשה הערבייה, הבעל רק צריך לעבוד ולא לטפל בילד. הן גם מאמינה שאם תבקש מהבעל לטפל בילד, הוא יחשוב שהיא לא מספיק טובה כאמא. כך נוצרת בעיה, כי בסופו של דבר, האישה במגזר הערבי מאוד בודדה. לכן רבות מהן מתייחסות אליי פעמים רבות כמו מלאך שבא לעזרה. האמהות החדשות מחפשות ייעוץ וידע חיצוני, וגם את הבעת העניין. העניין הזה חסר ליולדת הטרייה, שמרגישה שהיא לא יכולה לדבר על הרגשות שלה עם חמותה או בעלה. אני מהווה גורם חיצוני שאיתו היא יכולה לדבר".

 

 
Website by - JOOMI
Feedback Form
Feedback Analytics